אחרי שבוע שלם בו התיירים מילאו את השדות המושלגים בצפון רמת הגולן כאן המקום לחשוף אתכם לישובים הצ'רקסים שהיו ברמת הגולן עד לשנת 1967. אחד מן הישובים הללו הנו עין זיוואן ולא הקיבוץ עין זיוון. פירוש השם "זי-וואן" על שם צמח בר שגדל באזור.
הכפר הוקם על ידי מהגרים צ'רקסים שהגיעו אל רמת הגולן בסוף המאה ה-19 לאחר גירושם מהמולדת צ'רקסיה על ידי האימפריה הרוסית. עיקר המשפחות נמנו על בני שבט האבזח, בז'אדוג' וקברטאי. עם תחילת ההתיישבות הם בנו את הבתים בשימוש אבני הבזלת שהיו נפוצים באזור, גגות מרעפי מרסי למניעת היערמות השלגים על הגגות, וקירות רחבים בבתים לצורך שימור הטמפרטורה ובעיקר חום בחדרים בתקופת החורף. סגנון הבניה בכל הישובים הצ'רקסים ברמת הגולן היה אחיד והארכיאולוג הגרמני גוטליב שומאכר מציין זאת בספרו "הגולן" שיצא לאור בשנת 1886.
שומאכר מתאר כיצד הצ'רקסים הגיעו לרמת הגולן והקימו התיישבות קבע והפגינו עליונות באדריכלות לעומת המתייבשים האחרים. כמו כן הוא מציין כי עין זיוואן היה בין הישובים הראשונים שהוקמו כהתיישבות קבע יחד עם חושניה וקונייטרה. עיקר תעסוקתם של התושבים היה גידול בקר וצאן, נטיעת עצי פרי וגידול חיות משק.
המיקום הגאוגרפי של הישוב בקרבת כפר כמא הביאו ליחסים חמים בין הכפרים והקשרים הבשילו בין היתר גם לנישואיהם של צעירות וצעירים. בימינו חלק מצאצאיהם של אותם זוגות שנישאו מתגוררים בכפר כמא.
אחד השרידים של הישוב הנו באר המים שעומקה המרבי מגיע עד ל-8 מטרים. באר זו שימשה כמקור חיוני לתושבי הכפר עבור צרכי משק הבית. בימינו הבאר מוכר תחת השם "עין מוקש".
ערב מלחמת ששת הימים התגוררו בכפר כ-1,095 תושבים צ'רקסים. בעת המלחמה הכפר ננטש ותושביה עברו לחלקה המזרחי של רמת הגולן לצד הסורי וחלק מהמשפחות היגרו גם אל מחוץ לסוריה.
בשנת 1968 הוקם קיבוץ עין זיוון ונקרא על שמו של הישוב הצ'רקסי.
אנו מזמינים אתכם לקורא פוסטים נוספים על הצ'רקסים ברמת הגולן :
הספר " адыгские народные орнаменты " – אורנמנטים אדיגים מהכפר עין זיוואן נמסר למרכז למורשת הצ'רקסית אחרי 53 שנים לחצו על הכתבה
