המערכה הראשונה של כיבוש צ'ירקסיה על ידי האימפריה הרוסית חל בשנת 1763 עם הצבת מבצרים רוסיים בחלקה המערבי של הקווקז בחבל קבארדה. הצ'רקסים שהתנגדו לכיבוש הרוסי יצאו לקרבות רבים ואחת מהן היא מלחמת שבעת החודשים שנודע יותר מאוחר כקרבות האצילים.
התנגדות זה נחשבת לאחת העימותים הארוכים ביותר שהתנהל בין הקברדינים לבין האימפריה הרוסית. מצד אחד קבארדה שהייתה ממלכה עצמאית, ובצד השני הקיסרות הרוסית. כיבוש חבל קבארדה על ידי הרוסים הייתה בחשיבות עליונה היות והקברדינים נחשבו לאצילים ולוחמים אמיצים שידעו להכניע עמים אחרים שניסו לכבוש את מולדתם. בימים ההם אדם אשר היה מתנהג באופן אצילי והיה אמיץ, היו מספרים עליו שהוא נראה כמו קברדיני.
בשנת 1779 עם ריבוי הצבת מבצרים רוסיים בחבל קבארדה, הנסיך הקברדיני ג'אנחות טטרחאן פונה לקיסרית יקטרינה השנייה בניסיון להגיע להסכם ולפיו האימפריה הרוסית תחדל מהצבת מוצבים חדשים, אולם הרצון של הצארית יקטרינה השנייה להרחיב את האימפריה הרוסית לא מתיישב עם הרצון של הקברדינים. בנסיבות אלו ג'אנחות מכנס את מועצת העם ( אדיגה חאסה ) כדי לדון אלו פעולות הם יצטרכו לעשות כדי לבלום את הכוחות הרוסיים. הרוב במועצה החליט כי אין מנוס אלא לצאת לפעולה צבאית כנגד האימפריה הרוסית מאחר והם לא רואים שום פתרון דיפלומטי למשבר. בעקבות ההחלטה ג'אנחות מבקש לאפשר לו לעבור מפיקוד כוחות ההתקפה ולעבור לפקד על כוחות קו ההגנה האחורי. במקומו של ג'נחאות ממונה לתפקיד הנסיך מיסוסת באמאט.
ההכנות אל ההתנגדות החלו עם גיוסם של לוחמים קברדינים ומספרם נע בין 7,000 לבין 10,000 לוחמים אשר התחלקו לשלוש קבוצות. הראשונה תחת פיקודו של מיסוסת באמאט, השנייה תחת פיקודו של חאמורזה קייטוק'ה והשלישית תחת פיקודו של ק'ארמוזה מיסוסט. כמו כן הנסיך איזבדוק'ה קאנימאת ממונה לראש המודיעין והוא מצליח לגייס בכירים ארמנים ורוסיים אשר סיפקו מידע לקברדינים אודות המבצרים שנבנו. יתרה מכך הוא מצליח לשכנע מנהיגים צ'צ'נים להצטרף למאבקם ולהילחם לצדם נגד הפולשים הרוסים.
בחודש מאי 1779 על פי התכנית שהוציאו לפועל קבוצות 'צ'צנים החלו במתקפות נגד הרוסים באזור מזדוג ובעוד הרוסים היו עסוקים במגננה, הקברדינים יצאו במתקפת פתע על המצברים הרוסיים יקטרינהגראד ומארינסקאיה והסבו נזק רב ואף להוציא שלל של 5,000 ראשי בקר.
בתאריך ה -5 ביוני יצאה מתקפה נוספת על המחנה הצבאי של הגנרל יאקופי/יעקובי ולאחריו המתקפה המשיכה גם על המבצר מארינסקאיה. מתקפה זו נמשכה יומיים שלמים בהם הקברדינים הצליחו לפגוע קשות ברוסים למרות אובדנם של 120 איצילים צ'רקסים.
המשך המתקפות של הקברדינים הביאו את הקיסרית יקטרינה להזרים כוחות גדולים אל אזור קבארדה והגנרל יאקופי קיבל תגבור בסדר גודל של 30,000 עד 50,000 חיילים לרבות מאות תותחים. הכוחות הרוסים הצליחו לכבוש את העיר "פס פאבה" והריסת כפרים רבים בחבל קבארדה הגדולה, ובנוסף הם יצאו למתקפות גם על קבארדה הקטנה.
התנגדותם של הקברדינים המשיכה גם בחודשים הבאים אולם בחלוף הימים מעטו מספרם של הלוחמים לאחר הפסדים כואבים בקרבות. גם התכנית למתקפת פתע וניסיון ההתנקשות בגנרל יאקפוי לא צלח כאשר הכוחות הרוסים הצליחו לשים את ידם על התכנית של הקברדינים ולהפתיע אותם במתקפה על המחנה הקברדיני.
בחודש נובמבר 1779 הצליחו הכוחות הרוסים לבלום את ההתנגדויות של הקברדינים והחלו בטקטיקת "אדמה חרוכה" בו הם שרפו את היבולים של הקברדינים והעלו באש את הכפרים שנכבשו. ההתנגדות הקברדינית נמשכה עד 1825 בה הקיסרות הכניעה את הקברדינים והשלימה את הכיבוש של קבארדה. מתוך 7,000 -10,000 אצילים קברדינים שלחמו נגד הרוסים נותרו פחות מ- 1,000 אצילים בתום הכיבוש.
בשנים האחרונות קבוצה של אקטיביסטים צ'רקסים בקווקז הצליחו להציב אנדרטה לזכר קרבות האצילים למרות התנגדותו של השלטון הרוסי.
