יום היפוך החורף בחודש דצמבר נקרא בצ'רקסית תיר'ה ר'אז – Тыгъэгъаз
העמים שחיים בחלקה הצפוני של כדור הארץ מציינים את תחילת החורף בתאריך ה-21 בחודש דצמבר ולמעשה זהו היום הקצר ביותר בשנה. בשלב הזה חלקה הצפוני של כדור הארץ נמצא בנקודה הכי רחוקה מהשמש. מכאן מתחיל השלב בו הציר של כדור הארץ מתהפך וחלקה הצפוני תתחיל להתקרב אל השמש.
הצ'רקסים בהרי הקווקז ראו בהיפוך זה כי השמש שהלכה והתרחקה מאיתנו עתה חוזרת חזרה ומתקרבת אלינו. על כן בשפה הצ'רקסית קראו לזה "תיר'ה ר'אז – Тыгъэгъаз". מילה זו מורכבת משתי הברות שהן תיר'ה ( שמש ) ו – ר'אזה ( חזרה ), כלומר, חזרתה של השמש.
השבטים הצ'רקסיים המערביים שחיו באזור הים השחור ובעיקרם בני השאפסוג' היו חוגגים את ה-22 בדצמבר כתחילתו של השנה החדשה. למרות שהם נהגו לחגוג את השנה החדשה מוקדם מיתר השבטים האחרים, קיימת הסכמה כי ראש השנה הצ'רקסי חל באופן רשמי בתאריך ה – 21 במרץ.
בחלק מהחגיגות של יום היפוך החורף משפחות נהגו לקשט ענף עץ עם נרות ובמרכזם חמנייה בצורת שמש כאשר הנרות מסמלות את אור הכוכבים והחמנייה באמצע תסמל את השמש.
גם חודש זה בדומה לחודשים הצ'רקסיים האחרים קיבל את שמו בהתאם לתקופות ואורחות חייהם של הצ'רקסים. לדוגמא : חודש מרץ קיבל את שמו " ר'אתה'אפה – Гъэтхапэ " ופירושו תחילת האביב, חודש אפריל קיבל את השם " מאל-ליפאר'וו – Мэлылъфэгъу " ופירושו המלטת הכבשים ואילו חודש מאי קיבל את השם " ז'וואנר'אץ' – ЖъоныгъуакI " ופירושו תחילת עונת החקלאות. וכך בהתאמה לפי התקופה, גם יתר החודשים קיבלו את שמם בלוח השנה הצ'רקסי.
היום אנו מציינים את ה – 21/12/2020 ומחר נקום ליום חדש ונתחיל בקבלת הפנים של השמש שעושה את דרכה חזרה אלינו.
