המלחמה הקשה והנוראית בין הצ'רקסים והרוסים מתועד בעשרות אלפי מסמכים וכל קרב אשר מתואר הנו סיפור כואב הפותח פצעים ישנים.
בשנת 1824 גדל מספר המתקפות הצ'רקסיות על קווי ההגנה של הצבא הרוסי אשר היוו חייץ בין חבל קבארדה לבין מערב צ'רקסיה בעקבות נפילת הנסיכות הקברדינית וכיבוש חבל קבארדה על ידי האימפריה הרוסית. בנסיבות אלו משפחות רבות היגרו אל אזור בני שבט האבזאח והקימו כפרים חדשים והתיישבו בהם.
כאשר הגנרל אלכסיי ווליאמינוב שב לפקד על הכוחות הרוסיים באזור הקווקז בשנת 1925 הוא וצא למבצע רדיפה אחרי נסיכים קברדינים וזאת כאקט של ענישה. אחד הנסיכים הנרדפים היה הנסיך עלי מורזין ויחידת הפרשים שלו אשר היוו סכנה תמידית על כוחותיה של האימפריה הרוסית. לא פחות משלושה גדודים רוסיים, שתי פלוגות של קוזאקים ועשרים תותחים נשלחו לצוד את עלי מורזין והפרשים שלו.
עם גילוי מקום הימצאותם של עלי מורזין וחייליו הכוחות הרוסים הגיעו אל הכפר ולחמו נגד הלוחמים האמיצים שעמדו והתנגדו לכיבוש. התוצאה הייתה קשה מאוד כאשר יותר מ 500 מאות פרשים צ'רקסי נהרגו בקרב ההגנה על הכפר. המחזה שנזכר בעימות היה כאשר הנסיך עלי מורזין יצא אל מול הכוחות הרוסיים והזמין את מפקד כוחות הקוזאקים דווידוב לדו קרב פנים אל מול פנים אך הכוחות הרוסיים פתחו באש התותחים אל עבר הנסיך והרגו אותו ולקחו בשבי את אשתו.
בעקבות אירוע זה זעמם של בני שבט האבזאח פרץ והם החלו במתקפות כנגד הכוחות הרוסים והם הסבו להם אבדות גדולות ופגעו במוצבים רבים. דבר זה הוביל את הכוחות הרוסיים לצאת למסע נוסף של התקפות כנגד הכפרים האבזאחים ולתפוס את המעוז העיקרי שלהם, הכפר אג'י תליאם ( חג'י תליאם ).
כמה גדודים רוסיים ושלוש פלוגות קוזאקים ועוד 30 תותחים נמנו בין הכוחות הרוסים שיצאו אל מסע כיבוש הכפר אג'י תליאם. בעוד הכוחות הרוסיים מתקדמים הם נתקלו ברצועת כפרים צ'רקסים המקיפים את הכפר אג'י תלאים אשר הפכו במהרה לקוו הגנה אשר גבה את חייהם של לוחמים רוסים רבים. אולם היתרון של התותחים הכניע את הלחימה ובסוף הכוחות הרוסיים צלחו את קוו ההגנה של האבזאחים והגיעו אל הכפר אג'י תליאם רק כדי לגלות שהכפר בכלל נטוש.
עם כיבוש הכפר הרוסים החליטו להעלות באש את כל הכפר ואת שדות היבול של התושבים. בתום מלאכתם הם החלו בנסיגה מהכפר כדי לשוב ולחבור אל כוחותיהם האחרים. אולם בעודם שבים על עקבותיהם הלוחמים האבזאחים הפתיעו אותם כאשר הם הגיחו מהיערות והחלו במתקפת פתע על הכוחות הרוסים והרגו חיילים ומפקדים רבים ובראשם המפקד הקוזאקי דווידוב, זאת כנקמה על הריגתו של עלי מורזין.
כישלונם של הכוחות הרוסים מול שבטי האבזאח החדיר מוטיבציה ללוחמים הקברדינים והאבזאחים שיצאו למתקפות חדשות כנגד הכוחות הרוסיים גם מעבר לגדות נהר הקובאן.
